<h1>ארחות חיים הלכ' טומאה סימן ד'</h1>
<h2>דף יט:</h2>
והנוגע בקבר סתום שיש בו חלל טפח על טפח ברום טפח הנוגע מן הצדדין טמא ואם אין בו כשיעור הזה טהור רק כנגד הטומאה שהיא בוקעת ועולה ובוקעת ויורדת. והיכא שהיא פתוחה כגון קבר שהוא פתוח וכן בית ואהל שהן פתוחין ויש שם חלל טפח מותר לכהן ליכנס לעמוד עליהם. ופר"י ב"ר מאיר ז"ל מתוך המשנה ד' חלוקי חלונות שמביאין טומאה בין בית לבית ובין בית לעליה. אם הוא עשוי לשום תשמיש ויש בו טפח על טפח מרובע מביא טומאה ואם מעטו כל שהוא אינו מביא. והוא בשמעטו בדבר שאינו מקבל טומאה ומבטלו ואם אינו מבטלו צריך שיסתום כל החלון ואז חוצץ. וחלון העשוי לאורה בידי אדם (וגלוי) שיערו בפונדיון האיטלקי שהוא כסלע (מדינית) [נירונית]. התחיל לסתמו ולא הספיק לגמרו אם נשתייר אצבעיים על אצבעיים (ברום) [ברוחב] גודל מביא טומאה, פחות מכן הרי זה כסתום ואינו מביא טומאה, חלון שנעשה שלא על ידי אדם [כגון חררוהו מים או שרצים] שיעורו כמלא אגרוף חשיב עליו לתשמיש שיעורו פותח טפח למאור שיעורו מלא מקדח. ומלא אגרוף מפרש התם באגרופו של בן אבטיח. (והוא) ור' יוסי אומר כראש (גודל) של כל אדם. וחלון העשוי לאויר לשמור גנות ופרדסים שיעורו כמלא מקדח סתם.
